חפירות הצלה
חפירות הצלה או חפירות חוזיות בשמן האחר הינן חפירות ארכיאולוגיות המבוצעות בד”כ כשלב מקדים לפעולות פיתוח בשטחים המכילים עתיקות. חפירות מסוג זה הן כורח עבור היזם המפתח והן שכיחות בעיקר במדינות דוגמת ישראל.
צפיפותם של האתרים הארכיאולוגיים במדינת ישראל היא מבין הגבוהות בעולם. צפיפות האוכלוסין והפיתוח המואץ, מהווים את הגורמים העיקריים לריבוי חפירות ההצלה בארץ.
המכון לארכיאולוגיה ע”ש זינמן באוניברסיטת חיפה, עוסק בתחום זה של חפירות הצלה החל מראשית שנות ה-90. המכון הינו אחד מן הגופים הספורים בארץ להם היכולת והסמכות החוקית לבצע חפירות הצלה באמצעות רישיון חפירה המוענק מאת רשות העתיקות. 
המכון רכש ניסיון עשיר בחפירות עבור גורמים שונים, ביניהם: גופים ממשלתיים, גופים ציבוריים, חברות ואזרחים פרטיים.
מטרת חפירת ההצלה היא לתעד את השרידים הארכיאולוגיים ובתום חפירה וחשיפה מלאים לשחרר את השטח להמשך פיתוחו. משכה של חפירת הצלה הוא החל בימים ספורים וכלה בחודשים ארוכים, ומשתנה בהתאם לאופי הממצא, היקף החפירה ומיקום האתר. חפירות בהן נדרשת עבודה עדינה במיוחד בכלים קטנים, דוגמת חפירות של אתרים פרהיסטוריים, מתנהלת בקצב איטי יחסית בשל אופי השרידים. מנגד, חפירתם של אתרים קטורים דלי שרידים, דוגמת חציבות בסלע, נעשית בכלים גדולים יותר ועשויה להימשך ימים ספורים בלבד.
רשות העתיקות הינה רשות ממשלתית ובמסגרת חוק העתיקות לה הסמכות הבלעדית להכריז או לצמצם הכרזות באשר לשטחם של אתרי עתיקות. רשות העתיקות מחליטה על היקף חפירות ההצלה ועל הצורך בשלבים מקדימים לחפירות אלה או הרחבתן. רשות העתיקות הינה גם המבצע העיקרי של חפירות ההצלה בארץ. מצב עניינים זה מחייב כל יזם, שבשטחו עתיקות, בין אם מוכרזות ובין אם קיים החשש למציאת עתיקות, לשקול היטב צעדיו בטרם יגש לפרויקט פיתוח.
ניתן למנות את סדרי הפעולה האופייניים כאשר מדובר באתר עתיקות גדול, אך אין בכל הפעולות הללו הכרח וההחלטות ליישומן של אלה מתקבלות על-ידי רשות העתיקות בהתאם להיקף ואופי הפיתוח, ההיכרות עם אתר העתיקות ועוצמתו וגורמי פיתוח אזוריים נקודתיים:
סקר ארכיאולוגי ו/או חישוף פני שטח בידי כלים מכניים בכדי לאמוד את השרידים הארכיאולוגיים באתר. סקר ארכיאולוגי רגלי נערך בד”כ בשטחי פיתוח נרחבים בכדי לאמוד את השרידים על-פני השטח. לא אחת השטח מכוסה בקרקע מאוחרת המסתירה את פני הסלע. קיים חשש, שהשרידים נחבאים מתחת לשכבה זו ואז נוקטים לעתים בחישוף הקרקע המאוחרת ו”גילוחה” בידי כלים מכניים גדולים בפיקוח ארכיאולוג. פעולה זו מתבצעת כמעט אך ורק בידי רשות העתיקות בהתאם להחלטתה.
תעלות בדיקה באמצעות כלי מכני דוגמת מחפרון. לא אחת, בשטח החשוד כמכיל שרידים עתיקים, אך מיקומם ועומקם לא ידועים, נערכות בדיקות באמצעות כפו הקטנה והארוכה של מחפרון (“בום”). התעלות, ברוחב כף המחפרון, מבוצעות במרווחים קצובים ובפיקוח ארכיאולוג. כל אימת, שמתגלה שריד קדום, נעצרת ההעמקה והתעלה ממשיכה מבלי לפגוע כמעט בשרידים. פעולה זו מתבצעת כמעט אך ורק בידי רשות העתיקות בהתאם להחלטתה.
חפירות בדיקה נערכות בשטח שידוע שקיימות בו עתיקות, אך קיים צורך בחקירת אופיים של אלה באופן מדוקדק בטרם יוחלט על היקף חפירת ההצלה. למעשה, מדובר בחפירות הצלה בקנה מידה מצומצם מתוך כלל השטח המפותח. פעולה זו מתבצעת כמעט אך ורק בידי רשות העתיקות בהתאם להחלטתה.
חפירות הצלה הן השלב העיקרי בחשיפתם של שרידים ארכיאולוגיים בטרם ישוחרר השטח להמשך פיתוחו. רשות העתיקות מעבירה הנחיות ליזם באשר לאופי החפירה ובעיקר שטחה ומיקומה בתוך השטח נשוא הפיתוח. כל מכון מחקר ארכיאולוגי מוכר בארץ, האמון על ביצוע חפירות ארכיאולוגיות, רשאי לבצע חפירות הצלה (כיום קיימים בארץ רק כשלושה גופים אקדמיים הפעילים בתחום חפירות ההצלה). היזם הוא אשר בוחר את הגוף המבצע. הגוף שנבחר, במידה ואינו רשות העתיקות, פונה לרשות ומבקש רישיון חפירה. עם קבלת הרישיון הוא רשאי לצאת לשטח ולהתחיל בחפירה. החפירה נועדה לתעד את מרב השרידים הארכיאולוגיים בשטח, לאסוף ולעבד את מרב הממצאים הניידים ובמידת הצורך לבצע פעולות שימור בטרם יכוסה חלק מן השטח.
חפירות ההצלה מהוות את עיקר החפירות הארכיאולוגיות בארץ. במקרים ספורים וחריגים, אופיים הייחודי של השרידים הארכיאולוגיים יכתיב שינוי מהותי בתכניות הפיתוח, עד כדי איסור מוחלט להמשך פיתוח האתר.
כיסוי לדורות הינו מושג המבטא פעולת פיתוח שאין עימה חשש לפגיעה בעתיקות עצמן, אלא רק בכיסויין באופן קבוע. דוגמא שכיחה לכך היא סלילת כבישים, שבמהלכם נעשה שימוש בהרבדה גבוהה מעל לאתר העתיקות מבלי לגרום לו כל נזק, אך מנגד אינן מאפשרות חקירת האתר לתקופה לא ידועה. במקרים מעין אלה מחליטה רשות העתיקות על היקף מצומצם של חפירות הצלה, שנועדו לאמוד את השרידים הקדומים בטרם אלה יכוסו לדורות.
שימור והעתקה מיושמים לעיתים רחוקות במהלך או כפועל יוצא של חפירות הצלה. השרידים בטרם כיסויים דורשים לעיתים התערבות של משמרים מתחום הארכיאולוגיה בכדי לייצבם. הממצא המוצא מן האתר דוגמת רצפות פסיפס או קטעי פרסקאות מחייב עבודת שימור עדינה וסבוכה. חלק ניכר מן הממצאים הניידים, דוגמת כלי חרס, זכוכית, מטבעות, פריטי מתכת וטיח, עוברים תהליכי שימור במעבדות השימור השונות.
לא אחת, נדרשת העתקתו של מבנה או מכלול שלם מאתר החפירות אל אתר חלופי לשם אחסון או הצגה לקהל. לדוגמא, לאחרונה העתקנו מבנה כנסייה שלם על רצפות הפסיפס שלו לשם תצוגה באתר חלופי. תהליכים מעין אלה מצריכים משאבים ניכרים וייעוץ מתאים עשוי לחסוך מאות אלפי שקלים.
החפירות מטעם המכון מתנהלות באמצעות צוות ארכיאולוגים מקצועי ומגוון, הנותן מענה לסוגים שונים של חפירות; החל בתקופות הפרהיסטוריות, דרך המקראית והקלאסית וכלה בימי-הביניים. צוות מקצועי זה מאפשר לנו לגשת לביצוע חפירות מורכבות המכילות ממצאים מגוונים ממספר תקופות וזאת מבלי לעכב החפירה ולהיזקק בשירותי גוף חיצוני. מרבית מלאכת עיבוד החומר הארכיאולוגי, בתום החפירה, מתבצעת במעבדות המכון. אלו כוללות בין היתר מעבדות לקראמיקה, כלי צור, ארכאובוטניקה, גיאוארכאולוגיה, ארכאוזואולוגיה, סימני שימוש, שימור ועוד. בדיקות אחרות, כגון תיארוך (14C) מתבצעות במעבדות חיצוניות בארץ ובחו”ל. בתום מלאכת עיבוד החומר מופק פרסום מדעי בהתאם לאופי החפירה והיקפה.
המכון מעניק את השירותים הבאים עבור היזמים השונים:
• ייעוץ – ייעוץ מקדים, טרם תחילת עבודות הפיתוח והחפירה הארכיאולוגית. לעיתים, ייעוץ מתאים טרם סיום שלב התכנון יכול לחסוך משאבים ניכרים. כאשר מתעורר החשד, שבשטח המפותח קיימים שרידים ארכיאולוגיים או שהשטח מוכרז ככזה והתקבלו הנחיות מרשות העתיקות, ייעוץ מקדים עשוי לפתור חלק מן הדילמות הניצבות בפני היזם.
• סקרים – הסקר הינו הליך קדם חפירה בו קבוצת ארכיאולוגים עוברת רגלית על-פני השטח המיועד לפיתוח ומתעדת בו את השרידים הארכיאולוגיים והממצא הקטן, ללא חפירה. מטרתו של הסקר, בעיקר זה בשטחים המיועדים לפיתוח, היא לתת תמונה ראשונית אמינה ליזם על היקף ועוצמת הממצא הארכיאולוגי בשטחו. בתום ניתוח הרקע ההיסטורי-ארכיאולוגי של האתר והממצא בשטח, מופק דו”ח ליזם ובו מפת השרידים ואופי הממצא שנתגלה בסקר.
• חפירת הצלה – לאחר קבלת הנחיות לביצוע חפירת הצלה מאת רשות העתיקות, רשאי היזם לפנות למכון לשם ביצוע חפירת ההצלה.
המכון ידוע כגוף המספק שירותים מקצועיים בלוחות זמנים צפופים ובדיסקרטיות.
למידע נוסף וייעוץ, ניתן לפנות לד”ר מיכאל איזנברג, המכון לארכיאולוגיה ע”ש זינמן, אוניברסיטת חיפה.
טלפון: 04-8249392, פקס: 04-8249876, נייד: 052-8699835, דואל’: arch@research.haifa.ac.il
